איפה אתה מרמה?
כמנהג
החסידים הקפיד ר' טוביה ללכת תמיד בכובע-קסקט צנוע, ובמעיל ארוך שחור שהגיע עד
מעבר לברכיו. סוחר מצליח היה ר' טוביה, ועסקיו המסועפים התמקדו בעיקר בערים הגדולות:
מוסקבה ופטרבורג. את ביקוריו אצל רבו, בעיירה הקטנה, היה מקדיש ר' טוביה לתורה
ותפילה, ולפגישות עם רבו, האדמו"ר.
עסקיו
של ר' טוביה הלכו וגדלו, הברכה שרתה בהם, והוא חש כי לטובת מסחרו עליו לוותר על
הלבוש המסורתי, ו"לקצר" את המעיל שהפך לחליפת עסקים מהודרת, והקסקט
הצהוב היבש, הוחלף ב'צילינדר' מהודר. ברחוב הקטן שבעיירה החסידית לא הסתובב כך ר'
טוביה, אך כשיצא לפגישות מכובדות בעיר הגדולה, היה מחליף את לבושו, כסוחר ו'גביר'
ראוי לשמו.
יום
אחד חלפה לה מחשבה מעניינת במוחו של ר' טוביה הגביר. האם אני מרמה את חבריי בעיירה,
או אולי חלילה מכך את הרבי, הצדיק? האם כאשר אני הולך ומבקר את מורי ורבי בבגדים
בהם אני לא הולך במקומות כמו הערים הגדולות – האין כאן רמייה?
אומר
ועושה. החליף ר' טוביה את בגדיו, ומעתה גם בעיירה הופיע בבגדי ה'גביר' המכובד.
כשנכנס אל הצדיק לפגישה הבאה, הביט בו הצדיק ממושכות, הנהן, חייך, ואמר:
"טוביה'לה יקירי, וכי חשבת שנעלם מעיניי כיצד לבוש אתה במוסקבה? - רק שאני
קיויתי, טוביה, אני קיויתי, שהטוביה האמיתי הוא כאן, בעיירה הקטנה והצנועה. ורק
שכשאתה מגיע למוסקבה, רק שם, שם אתה מרמה...".
*
ביום הכיפורים הקרוב נעמוד שוב מול המחזור, נכה 'על
חטא', ונחליט שוב כי אנחנו רוצים להיות טובים יותר, כנים יותר, אמתיים יותר. נחליט
מחדש שהשנה לא נחזור על הטעויות של השנה החולפת, נעשה כל שביכולתנו לעשות את הנדרש
מאתנו כיהודים, להיות קרובים יותר לקדוש-ברוך-הוא, ובכלל...
ואז, מידי שנה, אני שואל את עצמי, ביני לביני: "מיהו
ה'אני' האמיתי, זה של כל השנה, או זה של יום כיפור. היכן אני/אנחנו מרמים, עם בגדי
היום חול, או עם בגדי הלבן של יום הכיפורים?".
כנראה, שבכל זאת, ביום כיפור אנחנו – טהורים
ואמיתיים יותר. פעם בשנה, אנחנו מה שאנחנו באמת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה