 |
| מקור: בוצ'צ'ו וואלה |
חבית מלאה אמונה
את הדברים המרגשים הללו אמר
הרבי מליובאוויטש לאלוף שלמה שמיר:
כל אחד ואחד מתושבי ישראל כיום,
מאמין גדול הנהו. לעתים אף מבלי שידע בעצמו על כך.
ארץ-ישראל היא חבית מלאה וגדושה
באמונה. חסר רק הניצוץ שיצית חבית זאת ויגרום להתלקחות האמונה.
טול, למשל, יהודי הגר בארץ-ישראל והוא שייך למפלגה
הקומוניסטית. הוא קומוניסט. אני מאמין שהוא מאמין גדול. הוא יושב עם אשתו וילדיו במדינה
מוקפת שונאים השואפים להכחיד אותו ואת ילדיו. מהו הדבר המחזיק יהודי זה בארץ-ישראל?
האמונה בתורת מארקס? לא, איני חושב כך.
הוא יושב בארץ-ישראל, חי בה,
יוצא מדי פעם להגן עליה, כי אף מבלי שידע על כך - הוא מאמין באלוקים ומאמין שארץ-ישראל
ניתנה לעם ישראל.
-
נראה כי בימים האחרונים "חבית האמונה" עומדת לפני
התפוצצות חיובית. הנסים הגדולים שאנו רואים במו עינינו. תקיעות השופר-אזעקות
המזכירות לנו כמה פעמים ביום את היותנו עם נבחר. אחוות הלוחמים. המתנדבים בעם
המחרפים נפשם עבור אחיהם ואחיותיהם, הוריהם וילדיהם. וההתאחדות של העם כולו, מימין
ומשמאל, בדאגה כנה לעומדים על משמר ארצנו. הכאב הרב והדמעות שנשפכו על כל חייל
ומגן שנפל על קידוש השם. כל אלו נראים כמו ה"ניצוץ שיצית את החבית ויגרום
להתלקחות האמונה".
השבת נסיים את ספר במדבר,
ונגיע בפסוק האחרון "על ירדן ירחו" – ממש בפסע האחרון לקראת הכניסה
המיוחלת לארץ ישראל. סוף המדבר – הרגע האחרון והגורלי לקראת הגאולה. הפרשה עורכת
סיכום מהיר של כל סיפורי המדבר ומסעותיו, ומציירת מול עינינו תמונה של נסים
רצופים, השגחה אלוקית, והולכה יד ביד כל הדרך ממצרים לארץ ישראל. רק כשרואים את כל
התמונה, מבינים עד כמה אנחנו נישאים "על פי ה' ביד משה" בדרך הנכונה.
השבת גם נברך את חודש
מנחם-אב. החודש של השבר הגדול, שדוקא בו וממנו מתחילה הגאולה. המדרש מספר כי ברגע
שאחרי החורבן נולד המשיח. בעומק הכאב זרועה הגאולה.
הנה, אנחנו עומדים בסוף כל
המסעות. מאוחדים מתמיד. ראויים מתמיד. מזוככים מתמיד. מוכנים ומזומנים להיכנס לארץ
ישראל ולעבור לגאולה השלימה. אבא שבשמים, אנחנו כבר מוכנים, ואתה?
