 |
| ציור: זלמן קליינמן |
הזדמנות חד פעמית
גילוי אליהו היה תמיד משאת נפשם של צדיקים
ואנשי מעשה. מדור לדור נספרו על היד אלו שזכו וראו את פניו של הנביא מבשר הגאולה.
התלמוד כותב כי "אשרי מי שראה פניו בחלום, ואשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו
שלום".
גם חברי ה"חבורה הקדושה"
שהתלכדה סביב הבעל-שם-טוב מחולל החסידות, רצו בכל מאודם לפגוש את אליהו הנביא,
והרבו להפציר ברבם ש"יסדר להם פגישה" שכזו. עד שלבסוף הבעל-שם-טוב
התרצה, ואחרי סדר לימודים והנהגת קדושה שהנהיג להם, סיפר להם היכן יוכלו לפגוש את
אליהו הנביא:
כידוע לכם, בשעת היריד הגדול בלייפציג,
מתקיים טקס קבלת פנים מיוחד לפריצי ורוזני המדינה שטרחו ובאו ליריד. ביריד
הקרוב, הפריץ השלישי שיעלה לבימת הכבוד,
הוא אליהו הנביא. סעו לשם, ובעזרת השם תוכלו גם לדבר עמו ולהתברך מפיו.
התלמידים בהתרגשות גדולה, התכוננו לנסיעה
ללייפציג, ולפגישה המיוחלת. הם הוסיפו יראת שמים על יראתם, שקדו על ספרי מוסר
ותיקון המידות, ממש הפכו לאנשים אחרים, כאלה הראוים לפגוש את אליהו הנביא.
חבורת תלמידי החכמים בלטה בקהל מקבלי
הפנים של הפריצים, לבושם היהודי ובעיקר מראה פניהם העדין הראה שאינם שייכים לכאן.
יהודים רבים עוסקים במסחר, אך מה להם ולקבלת פנים פריצית? והנה נכנסים הפריצים,
הדריכות בקרב התלמידים עולה, והם סופרים: אחד, שני, שלישי! הנה הוא! התלמידים לא
יכלו לגרוע את עיניהם מדמותו של הפריץ השלישי. פריץ פולני של ממש, לבוש כפריץ,
מדבר כפריץ, ומתנהג כפריץ. אכן... מסתתר הוא אליהו בדמותו של הפריץ הזה.
נמנו התלמידים והחליטו לשלוח אליו את אחד
התלמידים, שידו רב לו בחכמות העולם, וגם בפולנית ובנימוסי האצילים הוא בקי. יבקש
הוא במטותא מהאדון הנכבד, לאפשר להם לבקרו ולשוחח עמו. ניגש התלמיד אל
אליהו-הפריץ, וכל שאר החברים עוקבים מרחוק בלב פועם. "הוד מעלתו" פונה
התלמיד ביראת כבוד גלויה לפריץ ההדור. "האם יועיל נא כבוד תפארתו
לאפשר...", טרם סיים התלמיד לדבר וכבר הדפו הפריץ במקל שבידיו, ושילחו כפי
שמשלחים חתולת אשפתות. "לך מכאן יהודון" הרעים עליו "אין לי זמן עבורך
ועבור שכמותך!".
חזרו התלמידים אל הבעל-שם-טוב שבורי לב
וחפויי ראש, וכי מה חטאו ומה פשעו שכך שילחם אליהו הנביא בבושת פנים. "מגיע
לכם!" אמר הבעל שם טוב לתלמידים המופתעים. "כשנוצרת ההזדמנות, וסוף כל
סוף ניתן לפגוש באליהו הנביא, אין זה הזמן לנימוסי הבל ל"הוד מעלתו"
ול"אדון נכבד". ברגע חד-פעמי זה יש לצעוק מעומק הלב: "רבי,
הושיעה!".
-
בליל הסדר זכינו כולנו לביקורו של אליהו
הנביא. זו אכן היתה הזדמנות מצוינת לבקש מעומק הלב, מקווה שלא החמצנו אותה. אבל יש
כעת ממש הזדמנות נוספת: הבעל שם טוב הקדוש גילה וקבע, כי בחג האחרון של פסח מתגלה
בעולם רוחו ואורו של מלך המשיח. במיוחד, הטעים הבעל שם טוב, בשעות האחרונות של
החג. והחשבון פשוט: חג הפסח-חג החרות, הוא חג הגאולות כולן, כשסופו מכוון כנגד
הגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו.
הבעל שם טוב, ואחריו צדיקים רבים נוספים
הנהיגו לאכול בחג האחרון של פסח סעודה נוספת, אחרי הצהריים, סעודה הנקראת
"סעודת משיח". הרבי אף הורה לשתות בסעודה הזו ארבע-כוסות כמו בליל הסדר.
הסעודה המיוחדת הזו, היא הזדמנות חד-פעמית בייחודיותה, להתחבר לרעיון הגאולה, לצאת
מה"מצרים" בו אנחנו שרוים רוב רובו
של הזמן, ולהתחיל להבין שאפשר גם אחרת...
אני מזמין את כולם, לסעודת משיח בבית
הכנסת שלנו, ביום שני, חג שביעי-של-פסח בשעה 17:00. (גם מי שלא יכול לבוא, יכול
לקיים את הסעודה, באמצעות אכילת מצות ושתיית ארבע כוסות של יין, בצהרי יום שני
הקרוב). בתקוה שעוד קודם נזכה לגאולה השלמה ולביאת המשיח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה