הרב, השוטר והחוק
"צא עכשיו
העירה, והבא לי בזריזות האפשרית כזית של חמץ מבית יהודי! הזדרז, תיכף יהיה אסור
להחזיק בחמץ בכלל!". כך ציוה הרב מברדיצ'ב, הצדיק רבי לוי יצחק, את משמשו.
והמשמש, כחץ מקשת רץ לבצע את הפקודה. אך עד מהרה מצא עצמו ניצב שנית בפתח חדרו של
הרב. "רבינו! ערב פסח היום. בכל העיר כולה אין שמץ של חמץ. עברתי במאפיות,
בבתיהם של המפוזרים והבטלנים, בבתיהם של הפחות-מחמירים, בכל פינה בכל מקום אפשרי –
אין, ולו רבע כזית אחד לרפואה. אין חמץ!".
פניו של הצדיק אורו,
והוא חזר וציוה: "ר' פרץ משמשי היקר, עשה נא לי טובה, והזדרז להשיג לי כמות
כל שהיא של סם-אסור, עשה זאת בבקשה בזריזות, שכן עלינו למהר לקראת אפיית המצות של
מצוה!". שוב יצא החסיד במהירות לתור את העיר. ושוב הוא חזר בזריזות, אך הפעם,
תחת מעילו השחור והרחב, הסתתרה לה שקית לא-קטנה מלאה בסם-האסור.
"ריבון
העולמים" קרא רבי לוי יצחק בלב נרגש כשקיבל את ה"סחורה", "ראה
נא ראה, כמה שוטרים ואנשי צבא העמידה המלכות בכל הגבולות ובתוך הערים, לשמור לבל
יהין איש לסחור או לעשות שימוש בחומר הזה, וכמה קל להשיגו. ואתה אב הרחמן, לא
העמדת ולו שוטר אחד, רק ציווית בתורתך "תשביתו שאור מבתיכם", ואין, פשוט
אין, שום חמץ בבתי ישראל בכל מקום שהם. השקיפה ממעון קדשך מן השמים, וברך את עמך
את ישראל!".
-
חוקי כל עם נוצרים
מתוך רצון לשמר חיים מתוקנים. "אילמלי מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים
בלעו" מתארת יפה המשנה. אין דרך לנסוע בכביש אילולי חוקי התנועה, ובלתי אפשרי
לקיים מסחר לולי בתי המשפט. גם לגנבים חוקים משלהם, גם הם, בעולמם התחתון, לא
יכולים להסתדר ללא חוק וסדר כלשהו.
שונים הם חוקי העם
היהודי. בשבת נשמע בעזרת השם בבית הכנסת את עשרת-הדיברות, החוקה היהודית. עשרת-הדיברות
לא פותחים ב"לא תרצח" ו"לא תגנוב", אלא ברעיון פילוסופי עמוק:
"אנכי ה' אלקיך, לא יהיה לך אלקים אחרים על פניי". רעיון המונותאיזם,
שהיה מחודש לחלוטין בעולם הפגאני של אז (למעלה מאלף שנה חלפו עד שאומות העולם
התחילו לאמץ אותו). כנגזר של הרעיון העמוק הזה באים גם ציווים נוספים כמו "לא
תגנוב" ו"לא תרצח".
והבדל גדול ישנו
בין ה"לא תרצח" מעשרת הדיברות, וה"לא תרצח" מחוקי החיים.
"לא תרצח" של אומות העולם הוא צו הומני, מוסרי, מצפוני, ותנאי הכרחי
לקיום של חברה. "לא תרצח" של העם הנבחר הוא צו אלוקי, מוחלט, שמיימי
ובלתי ניתן לכל שינוי. ההבדל הוא מעשי: מה דינה של המתת חסד? ומה דינו של עוּבָּר
"לא רצוני"? ובעיקר: מה דינם של אנשים שלדעתי כרגע הם מפריעים לקיומה של
החברה... כן, האומה המתורבתת ביותר בעולם של לפני שבעים שנה, שחטה באכזריות מטורפת
מליוני אנשים נשים וילדים, רק כי הם מפריעים לקיומה של החברה!
החינוך היהודי איננו
מושתת על מוסר, כי אם על ההכרה ב"אנכי ה' אלקיך", ב"עין רואה ואוזן
שומעת", הדרך בה גידלו יהודים דורות על דורות, כשסביבם מליוני ברברים וחסרי
תרבות, כשהילדים ממשיכים באותה הדרך בדיוק – לא עברה דרך הקנית "ערכים"
אלא דרך מערכת חדה כתער של חוקים המושלכים אך ורק מתוך הצו האלוקי. כך, ואך ורק
כך, ניתן לעמוד בפיתויי העולם.
-
והרבי מליובאוויטש
היה אומר: יש חוקים שנוצרו כתוצאה מהחיים – חוקי התורה יוצרים את החיים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה